קסם מסוים

קסם מסוים

קשה עלי מלאכת האמהות לאחרונה. 

בתמימותי חשבתי שהכל יסתיים כשהן תגמלנה מחיתולי. מצחיק מאוד. יותר קל לחתל מאשר לדאוג- כל המחתלות למיניהן- תרשמו לפניכן- יותר קל להחליף קקי מאשר לב שבור.

אני לוקחת ללב את כל מה שקורה להן במהלך יומן- אפילו שאחת כבר לא ממש בבית, אפילו שהן מתבגרות. אני מנסה את טריק ההורות שלימדתי את עצמי לפני שנים- לעשות רגע זום אאוט ולהביט בהן מהצד ודווקא כן לעשות השוואות. ולפני שאתם מלשינים עלי לכל הסופר נני'ז באשר הן ולכל העמוס רולידרים בעולם- לא ממש השוואה. יותר מציאת נקודות דמיון ובמקרה של בנות דושי- חוסר דמיון. מצאתי שזה מאוד מרגיע ומענג לדעת שמאותם חומרי גלם (נשבעת) ובאותו בית גידול - גדלות שלוש יצורות שונות בתכלית. ההתנהלות, תחומי העניין, הקצב, היקיצה, שעות הפעילות המועדפות. הצורה. 
ומצד שני- כמה דמיון. לא פיזי. משהו ברקע. בעמוד השדרה.

אני כרגע לא עובדת במקום בו משמלמים לי משכורת אלא כותבת ומתחילה גם ושוב להקים עסק- מכאן שאני בבית. מכאן שאני,לדעתן, לרשותן.

ובעיקר- מכאן - שאני לוקחת ללב אותן ואת עניני התבגרותן.

אני - חיפשתי תשובות וקירבה בספרים. ומצאתי ברבים מהם. כמה דמויות חשובות בחיי שהשפיעו על התבגרותי עד עצם היום הזה הן דמויות מהספרים. כבר כתבתי את זה לא פעם. 

בואכה גיל 16 פלוס מינוס- התמכרתי לשירה וקראתי ממנה בלי סוף ורציתי מאוד את כולה אצלי על המדף.

 לשמחתי אז וגם עד עצם היום הזה קיימת סדרה מופלאה של ספרוני שירה. ממיטב השירה העברית. 

יש לכן מתבגרת? או שעוד לא סיימתם את התהליך הזה בעצמכם? קדימה. שבוע הספר ממשיך עוד כמה ימים.